בשעה 20:00 ביום שני האחרון, אחרי יום שגרתי סה"כ, אני מדליקה את הטלוויזיה בחדר שלי והכותרות מתחילות לרוץ:
"טילים על אזור הדרום, ירושלים ואזור המרכז", "פגיעה ישירה על בית של משפחה, האבא פצוע קשה, האם במצב בינוני והילדים במצב קל".
פתאום מייה, הבת שלי בת 9 נכנסת לחדר ואני צועקת עליה, משום מקום, "תצאי מיד מהחדר, עכשיו"... לא רציתי שהיא תראה את התמונות המפחידות ששידרו בטלוויזיה באותו רגע. היא לא הבינה מה קורה...אני מניחה שהיא ראתה בפנים שלי את מבט האימה, הפחד וחוסר האונים שרובנו מרגישים בימים האחרונים ונלחצה.
היא מייד שאלה אותי: "אימא מה יש לך? מה קרה? אני מכירה אותך, את בלחץ"..."כלום, כלום", עניתי לה. "את יכולה לספר לי מה קורה אימא, אני ילדה גדולה!! ופתאום נשארתי לרגע בלי מילים, עד שמצאתי כמה מילים סבירות למצב הלא סביר...
המצב הביטחוני מעלה אצל כולנו לחץ, חרדה ודאגות וגם ילדינו מושפעים מהמצב.
לא תמיד אנחנו יודעים עד כמה ילדינו קולטים את המידע ששומעים בבית ובחוץ וכיצד הם מפרשים אותו. במרבית המקרים התשובה לכך היא שהם קולטים המון, אך לא בהכרח מבינים.
הם שומעים את הרדיו, החדשות, את האזעקות ואת "הבומים", את שיחות המורים והגננות. הם קולטים את הטון, את הדאגה והלחץ בו נמצאים ההורים, ומבינים שיש מצב חירום, אך אינם בהכרח מסוגלים לתפוס למה וזה מכניס אותם ללחץ נפשי גדול. ואנחנו ההורים מתקשים למצוא את המילים והמינונים שיתאימו לילדינו כדי להבין את המצב ולייצר תחושות של ביטחון.
לכן, ריכזתי מספר טיפים שיכולים לסייע להפחית את הלחץ והחרדה בקרב הילדים ולעזרנו לנו ההורים להתמודד עם המצב:
עלינו ההורים לשמור על קור רוח ככל האפשר, מפני שהלחץ שלנו עובר באופן ישיר אל הילדים, שסומכים על ההורים שלהם ומצפים מהם לשמור ולדאוג לשלומם. נשמו עמוק, ועוד פעם.
חשוב להגיד לילדים את האמת, אך חשוב מאד להקפיד לדבר ברמה שמתאימה לגיל הילד ולהמתין לשאלותיהם, הם יכוונו אתכם כמה מידע הם רוצים לשמוע. כן לומר שיש מצב בטחוני לא רגיל ואם הם שואלים אז עונים להם שכן, טילים עלולים ליפול. חשוב לדבר איתם בשפה ברורה וללא תיאורים מורחבים, ואין צורך לחשוף את הילדים ליותר מידי אינפורמציה, במיוחד כזאת, שאין להם יכולת להתמודד איתה.
יש חשיבות לשמירה על שגרת יום אליה רגילים הילדים, גם כשהמצב מסוכן. כלומר, אם לומדים, לשלוח את הילדים לגן, לבית הספר, לחוגים ולחברים, לא להשאירם בבית במיוחד בגלל המצב, אלא אם יש הנחיה מפורשת לכך. הפרעה בסדר היום התקין מבלבלת ומלחיצה את הילדים.
חשוב מאוד להקנות תחושת שליטה ככל הניתן. כלומר, לצייד את הילדים ב'עוגני ביטחון' שנותנים הסבר קוגניטיבי, רציונלי, למה שמתרחש. למשל, ניתן לתאר לילדים כיצד כיפת ברזל מגנה עלינו בהצלחה ומיירטת את מרבית הטילים. עוגני הביטחון צריכים להיות מותאמים ליכולותיו של הילד ומטרתן להקנות ביטחון, לא נתיב להגנה עצמית.
פרופורציות- ילדים אינם יודעים כיצד לפרש את המצב שהם קולטים סביבם וזקוקים לפרספקטיבה. יש כאלה שחשים שמדובר בסוף העולם, יש ילדים שהחרדה "עוברת לידם". אל תשפטו לא את אלה ולא את אלה. חשוב להגיד משפטים המכניסים את המצב לפרופורציות, כמו "המדינה שלנו עברה תקופות קשות מאלה ושרדה", "אימא ואבא וכל המשפחה כבר עברו הרבה תקופות כאלה, הן קשות אבל עוברות והשקט יחזור".
דאגו ליצור הפעלות לילדים ולשחק איתם. כדאי לשחק עם הילדים משחקים בלי מרכיב לימודי, תחרותי או בעל מטרה סופית מובהקת כדי לא להוסיף להם גורמי לחץ. ילדים צעירים יודעים לשחק רק בשביל חווית המשחק אבל ילדים בוגרים יותר לעיתים שוכחים לשחק ללא מטרה מוצהרת לכן מומלץ עבורם לשלב משחק הכולל פעילות גופנית ומהווה פורקן ללחצים.
למדו את ילדכם כי לחץ ומתח הם דברים שמרגישים בגוף ותנו להם להבין מה יכולים להיות הביטויים הגופניים שלהם. למדו אותם דרכים בהן הם יכולים בעצמם לפרוק את המתח שלהם כמו למשל נשימה עמוקה. נשימה היא הבסיס לרגיעה והיא מפחיתה חרדה. כשאנו נושמים אנו מספקים חמצן למוח ולשאר האיברים החיוניים בגוף. יש לשאוף אוויר באיטיות להחזיק את האוויר בריאות ולספור בלב עד ארבע ואז לנשוף את האוויר החוצה לאט, לנוח רגע ולחדש את התהליך. כדאי לעשות זאת 3-4 פעמים.
ילדים מתמודדים עם פחדים על ידי הבעתם באמצעות כלים יצירתיים. על ידי ציור למשל, יכולים הילדים לשלוט בפחד - ילד יכול לצייר טיל, כיפת ברזל ולספר את סיפור המלחמה דרך העיניים שלו. אפשרו להם לצייר, לשחק משחקי דמיון, ליצור ולכתוב.
מה לא לעשות?
מוטב לא להגיד לילדים משפטים כמו "הכל בסדר, אין מה לדאוג". כאמור, הילדים קולטים ומבינים שהמצב אינו כתמול שלשום ואין טעם לבטל את תחושת הבטן שלהם.
חשוב שהילד יבין וירגיש שהוא מוגן, לכן חשוב שמי שיסביר לו את הדברים בעצמו לא יגיע ממקום מפוחד אלא משרה ביטחון. לאחר מכן חשוב לאפשר לילד לבוא ולשאול שאלות אם יש דברים שהוא חושש מהם או לא מבין. כך נוכל להפחית את הלחצים ולייצר אווירה רגועה יותר.
אשמח לשיתופים על יישום הטיפים ותשתפו אותנו עם טיפים נוספים משלכם!
מאחלת לכולנו ימים רגועים ושקטים יותר,
שואנה אשכנזי - עו"ס ומטפלת רגשית CBT
מנהלת מרכז דיאלוג – המרכז לייעוץ וטיפול נפשי
Comments